#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה. 2 'ת&quot;ר חמישה דברים נאמרו בשושבינות' אלו הם ומדוע הדין כן?	"נגבית בבית דין - כמלוה דמיא.<p dir=""rtl"">וחוזרת בעונתה </p><p dir=""rtl"">ואין בה משום רבית - דלאו אדעתיה דהכי יהיב ליה.</p><p dir=""rtl"">ואין השביעית משמטתה - דלא קרינן ביה לא יגוש.</p><p dir=""rtl"">ואין הבכור נוטל בה פי שנים - דהוי ליה ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק.</p>"	בבא בתרא קמה.		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה. המקדש את האשה ומת הוא או היא [או שזינתה] בין הארוסין לנישואים האם כסף הקידושין והמוהר שנתן לה חוזרים ומדוע?	"כסף קידושין: אם מתה היא או אשת כהן שנאנסה - במקום שנהגו שלא להחזיר - ודאי אין מחזירים, מקום שנהגו להחזיר - לר' נתן וכן סובר ר&quot;מ קידושין לטיבועין נתנו ואין מחזירים, ר' יהודה הנשיא סובר וכן דעת ר' יהודה קידושין לאו לטבועין ויחזיר, ר' יוסי מסתפק ולכן יטול חצי. רב פפא פסק שהקידושין חוזרים ואמימר אמר שלא חוזרים אבל לא מעיקר הדין אלא שלא יאמרו קידושין תופסים באחותה [רב אשי אמר שאין לחוש שגיטה מוכיח עליה, וברותא היא דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא].<p dir=""rtl"">מת הוא - לעולם אין מחזירים שיכולה לומר תנו לי בעלי ואשמח עמו (כמסקנת הגמרא דלכו&quot;ע אמרינן תנו לי בעלי ואשמח עמו).</p><p dir=""rtl"">סבלונות ומוהר: לכו&quot;ע במקום שנוהגו להחזיר מחזירים במקום שנהגו שלא להחזיר אין מחזירים.</p>"	בבא בתרא קמה.		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה: 1 שושבין שצריך להחזיר את השושבינות ולא היה בחתונה האם חייב להחזיר אח&quot;כ את הכסף וכמה?	"אם היה בעיר או ששמע קול טבלא שיש חתונה אפ' לא הזמינו ממש יש לו לבא, ואם לא בא חייב לשלם הכל.<p dir=""rtl"">לא היה בעיר מוטל על החתן להודיע לו, אם לא הודיע לו יש לו עליו תערומת אבל ישלם לו אח&quot;כ בנכוי דמי הסעודה, דהינו אם נתן לו עד זוז אינו משלם כלום שהיה אוכל בזוז, ד' זוז מנכה מחצה, יותר מכאן לפי כבודו.</p>"	בבא בתרא קמה:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה: 2 היה חייב לחברו שושבינות וחברו התחתן בצורה שונה ממה שהוא התחתן האם יכול לחייבו לעשות עמו?	"לפחות ברמת החתונה אינו יכול, ולכן עשה עמו בפומבי ובקש לעשות עמו בצנעא, יכול לומר לו בפומבי אעשה עמך כדרך שעשית עמי, עשה עמו בבתולה ובקש לעשות עמו באלמנה, יכול לומר לו בבתולה אעשה עמך כדרך שעשית עמי. <p dir=""rtl"">עשה עמו בשניה ובקש לעשות עמו בראשונה, יכול לומר לו לכשתשא אשה אחרת אעשה עמך, עשה עמו באחת ובקש לעשות עמו בשתים, יכול לומר לו באחת אעשה עמך כדרך שעשית עמי (לרשב&quot;ם כאן מבקש להוסיף על השמחה ובזה גם אינו יכול שיכול לומר איני חפץ בשמחה יתירה, אבל הרמ&quot;ה פי' שגם כאן פוחת מהשמחה אבל אם מרבה בשמחה יכול).</p>"	בבא בתרא קמה:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה: 3 מי הוא עתיר נכסין עתיר פומבי, עתיר סלעים עתיר תקוע, עתיר משח עתיר כמס, הכל צריכין למרי חטיא?	"תנו רבנן: עתיר נכסין עתיר פומבי - זה הוא בעל הגדות. <p dir=""rtl"">עתיר סלעים עתיר תקוע - זהו בעל פלפול. </p><p dir=""rtl"">עתיר משח עתיר כמס - זהו בעל שמועות. </p><p dir=""rtl"">הכל צריכין למרי חטיא - גמרא.</p>"	בבא בתרא קמה:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמה: 4 על מי נאמר &quot;כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד&quot; (5)?	"ר' זירא אמר רב: כל ימי עני רעים זה בעל גמרא וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה רבא אמר איפכא [וכן דרש &quot;מסיע אבנים יעצב בהן&quot; אלו בעלי משנה, &quot;בוקע עצים יסכן בם&quot; אלו בעלי גמרא].<p dir=""rtl"">רבי חנינא: כל ימי עני - זה שיש לו אשה רעה, וטוב לב - זה שיש לו אשה טובה. </p><p dir=""rtl"">רבי ינאי: כל ימי עני - זה איסטניס, וטוב לב - זה שדעתו יפה.</p><p dir=""rtl"">רבי יוחנן: כל ימי עני - זה רחמן, וטוב לב - זה אכזרי. </p><p dir=""rtl"">רבי יהושע בן לוי: כל ימי עני - זה שדעתו קצרה, וטוב לב - זה שדעתו רחבה. </p>"	בבא בתרא קמה:		ט'
